גזאלין ואח' נ' הראל חברה לביטוח בע"מ

החלטה

החלטה זו עניינה בנושא של מינוי מומחים רפואיים ו/או קבלת חוות דעתו של פרופסור היס שניתנה מחוץ לכותלי ביהמ"ש כראייה בתיק זה.

התובעים 1 ו-2 מבקשים להגיש את חוות דעתו של פרופ' היס על מנת להוכיח את הקשר הסיבתי הרפואי בעת תאונת הדרכים, נשוא כתב התביעה, ובין מותו של המנוח האני גזאלין ז"ל.

אין חולק כי עובר לתאונה סבל המנוח ממחלה הנקראת "אטקסיית פרידרייך" שהינה מחלה תורשתית הגורמת לנזק מתרחב למערכת העצבים. למחלה יש טווח סימנים הנע בין הפרעות בהליכה ובעיות בדיבור לבין מחלות לב (ראה: ויקיפדיה, כפי שהוגש על ידי ב"כ הנתבעת במעמד הישיבה מיום 2.3.10).

התובעים 1 ו-2 מבקשים בתמיכה לטענתם בקשר הסיבתי הרפואי המוכחש בין התאונה ובין מותו של המנוח, להגיש כראייה את חוות דעתו של המומחה בתחום הפתולוגיה- פרופ' היס, אשר שימש כראש המכון לרפואה משפטית באבו- כאביר.

חוות דעת זו הוגשה לבקשת המשטרה ולאחר עיון במסמכים (ללא ביצוע נתיחה) ובמהלכה קבע פרופ' היס את הקשר הסיבתי האמור.

הנתבעת, מצידה, מתנגדת להגשת חוות דעת זו (ואין מחלוקת כי מדובר בחוות דעת וכך היא גם מוגדרת) כראייה קבילה בנימוק שחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים אוסר הגשת חוות דעת רפואיות ולכן הדרך היחידה היא למנות מומחה בית משפט בתחום הפתולוגיה. עוד מסבירה הנתבעת, כי הנטל על התובע להוכיח קשר סיבתי רפואי בין מותו בתאונה ובין תאונת הדרכים. להשלמת טיעוניה, טוענת הנתבעת כי יש למנות מומחה נוסף בתחום הנוירולוגי לבדיקת קיצור תוחלת חייו עקב המחלה ממנה סבל עובר לתאונה (בעניין זה השאירו התובעים את הנושא לשיקול דעתו של ביהמ"ש).

לאחר ששקלתי בעניין, לרבות עיון בפסיקה שהציג התובע ועניינה היה בהוכחת קשר סיבתי רפואי על ידי התובע בתאונות דרכים, תוך שימוש, בין השאר, בחוות דעת אני נותן בזאת את הכרעתי.

הכרעתי היא שחוות דעתו של פרופס' היס תוגש כראייה קבילה במשפט לצורך הוכחת הטענה בדבר קיומו של קשר סיבתי רפואי בין מותו של המנוח ובין אירוע תאונת הדרכים, נשוא כתב התביעה.

להלן נימוקי ביהמ"ש:

1.אין בהגשת חוות דעת זו כל פגיעה בתכלית חוק הפיצויים שאוסר הגשת חוות דעת רפואיות על ידי מי מהצדדים או בנסיבות שיש בהן כדי לפגוע בתכלית חוק הפיצויים.

2.מדובר בחוות דעת אובייקטיבית, עצמאית, נטולת פניות שניתנה שלא לבקשת מי מהצדדים ולבקשת המשטרה על מנת לבדוק טענות הקשורות וכרוכות בעבודת החקירה המשטרתית.

3.לא נראה צודק למנות פתולוג אחר בנסיבות אלה , רק משום שמדובר בחוות דעת שניתנה בנסיבות שבהן בית המשפט לא זה שמינה את פרופ' הייס.

4.על מנת להבהיר עם קבלת חוות הדעת, יתייחס בית המשפט לפרופ' הייס בהקשר חוות הדעת הנוכחית (אלא אם כן יוכח אחרת) כמומחה בית משפט, ניתן יהיה לשלוח לו שאלות הבהרה ולהעידו בבית המשפט והכל בכפוף לתשלום הוצאותיו והסבר בית המשפט בעניין בהקשר החלטה זו.

5.מטבע הדברים, אם הנתבעת סבורה כי ביהמ"ש שגה בהחלטתו שמורה בפניה האפשרות להגיש בקשת רשות ערעור על החלטה זו לבית משפט מחוזי ואם תהיה התערבות, ימנה בית המשפט פתולוג אחר לצורך בדיקת העניין.

יש לציין כי התלבטתי בהכרעתי בהחלטה זו, בין השאר משום שחוות דעתו של פרופס' הייס ניתנה לבקשת המשטרה תוך עיון במסמכים בלבד וללא ביצוע בדיקה פתולוגית ולכן, לכאורה, לא היה נגרם נזק במינוי פתולוג אחר אך הדבר כרוך בזמן ובבזבוז כספים שלא לצורך ונראה לי פשוט לא צודק. זו נראית בעיניי ההחלטה הנכונה והסבירה יותר.

לעניין בקשתה הנפרדת של הנתבעת למינוי מומחה בתחום הנוירולוגי, מדובר במנוח שסבל עובר לתאונה, ממחלה עם היבטים נוירולוגים ברורים והדבר מחייב בירור ביחס לאפשרות קיצור תוחלת חייו של המנוח.

אשר על כן, אני ממנה, וזאת לאחר שהצדדים הסכימו של זהות מומחה, את פרופ' ירנצקי מביה"ח רמב"ם כמומחה בית משפט בתחום הנוירולוגי לבדיקת קיצור תוחלת חייו של המנוח. שכרו יושת על הנתבעת. ניתן להציג את חוות דעתו של פרופ' הייס בפני הנוירולוג, ואולם מאחר וייתכן והנתבעת תסבור שיש מקום לערער על החלטה זו לביהמ"ש המחוזי, אני מעכב את הצגת חוות הדעת של פרופ' הייס בפני פרופ' ירנצקי למשך 45 יום וזאת על מנת לאפשר לנתבעת להגיש בקשת רשות ערעור לבית משפט מחוזי אם תרצה בכך.

יש לשלוח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ו אדר א תשע"א, 02 מרץ 2011, בהעדר הצדדים.